חגורה לא הייתה חגורה כדין
התביעה ביקשה להרשיע הנאשם כי מגרסתו עולה כי החגורה לא הייתה "חגורה כדין". סעיף האישום שיוחס לנאשם הוא עבירה על תקנה 83 ב' (א') לתק"ת. לשון התקנה היא:
"לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים בתקנה
364 א' אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת
בטיחות?".
לא נאמר בתקנה כיצד על הנהג או הנוסעים לחגור את החגורה. התובע מבקש להרשיע הנאשם מכיוון שלטענתו "החגורה לא הייתה חגורה כדין".
נראה לבית המשפט כי התובע הסיק המסקנה כי הנאשם לא היה חגור כדין מפרט 23 לתוספת השניה לתק"ת. פרט זה מתייחס לחגורות בטיחות ברכב, מגדיר אותן ונותן פירוט טכני שלהן.
קיימות ארבע סוגי חגורות בטיחות: חגורת מותניים, חגורה אלכסונית, חגורת שלוש נקודות וחגורה נצמדת. על פי פרט זה חגורת מותניים היא חגורה החובקת את חלקו הקדמי של אגן הירכיים של החוגר, ואילו חגורה אלכסונית היא חגורה החובקת באלכסון את חזהו של החוגר מן הירך לכתף שמנגד.
האם ניתן ללמוד מפרט 23 לתוספת השניה לתק"ת על אופן חגירת חגורת הבטיחות, והאם אי חגירת חגורת בטיחות אלכסונית מעל הכתף, אלא מתחת לבית השחי מהווה עבירה פלילית? נראה לבית המשפט כי התשובה לכך שלילית.
לא כל הסעיפים בפק"ת ולא כל התקנות בתק"ת, הם כללי התנהגות שאי קיומם הינו עבירה פלילית.
למשל, סעיף 6 לפק"ת מורה שכל בעל רכב המבקש רשיון רכב חייב, עם הגשת הבקשה, לרשום את הרכב בלשכת רשות הרישוי. אם הגיש בקשה לרשיון רכב ללא רישום הרכב בלשכת הרישוי, עבר בכך עבירה פלילית? התשובה לכך שלילית. זו הוראה מנהלית גרידא, ואם יגיש בקשה לרשיון רכב מבלי שרשם אותו לפני כן בלשכת הרישוי, לא יקבל רשיון רכב. גם רוב התקנות בתק"ת המתייחסות לרישום רכב, הינן הוראות מנהלתיות גרידא המיועדות לרשות הרישוי וליבואני הרכב, ואינם כללי התנהגות שאי קיומם הינו עבירה פלילית.
פרט 23 לתוספת לתק"ת מתייחס לתקנה 364. תקנה 364 איננה כלל התנהגות שאי קיומו היא עבירה פלילית. תקנה זו היא הוראה לרשות הרישוי שלא לרשום רכב, אלא אם כן הותקנו בו חגורות בטיחות מהסוג המפורט בתקנה, ושהמפרט הטכני שלו מתואר בפרט 23 לתוספת. סעיף זה אינו מתייחס לאופן חגירת החגורה על ידי הנוסע, ולא ניתן ללמוד מתקנה 364 המדברת על רישום הרכב, על החובה כיצד יש לחגור את החגורה.
מכיוון שאין תקנה 364 כלל התנהגות שאי קיומו היא עבירה פלילית, הרי לא ניתן לצאת מתוך הנחה שהנאשם ידע כי יש לחגור את החגורה מעל הכתף אם הייתה אפשרות לחבר אותה לנקודת העיגון הנמצאת במשקוף הרכב בגובה הכתף, גם כאשר היא נחגרת מתחת לבית השחי. הרשעת הנאשם, בנסיבות אלה, על כך שחגר את חגורת הבטיחות מתחת לבית השחי פוגעת בעקרון החוקיות.
דבר נוסף. מדובר במשפט פלילי וכל ספק יש לפרשו לטובת הנאשם. הוראת חוק פלילית אינה יכולה להיות עמומה. אילו היה המחוקק דורש כי החגורה תחגר מעל הכתף היה יכול לציין במפורש בתקנה 83 ב' כי את החגורה יש לחגור מעל לכתף, כפי שעשה לגבי מושב בטיחות או מושב מגביה, שבו הפנה את הקורא במפורש לתקנה 83 א':
"83 ב' (א') לא ינהג אדם ולא יסע ברכב ... ... ... ...
או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה
כאמור בתקנה 83 א' לפי העניין".
בתקנה 83 א' מציין המחוקק במפורש כי מושב הבטיחות צריך לעמוד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג' בתוספת השניה, ולגבי מושב מגביה ציין כי גם הוא צריך לעמוד בתקן המפורט באותו פרט. לגבי חגורת הבטיחות ציין המחוקק כי לא ינהג אדם ברכב מן הסוגים האמורים בסעיף 364 א', אלא אם כן הוא והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות, אך לא הפנה את הנהג או הנוסע לסוג החגורה או לאופן חגירתה, ולא הפנה כלל את הקורא לקיומה של התוספת השניה לתקנות ולפרט 23 של אותה תוספת. פרט זה הוא מעניינם של רשות הרישוי ושל יבואני הרכב ולא של המשתמשים ברכב.
התביעה ביקשה להרשיע הנאשם כי מגרסתו עולה כי החגורה לא הייתה "חגורה כדין". סעיף האישום שיוחס לנאשם הוא עבירה על תקנה 83 ב' (א') לתק"ת. לשון התקנה היא:
"לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים בתקנה
364 א' אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת
בטיחות?".
לא נאמר בתקנה כיצד על הנהג או הנוסעים לחגור את החגורה. התובע מבקש להרשיע הנאשם מכיוון שלטענתו "החגורה לא הייתה חגורה כדין".
נראה לבית המשפט כי התובע הסיק המסקנה כי הנאשם לא היה חגור כדין מפרט 23 לתוספת השניה לתק"ת. פרט זה מתייחס לחגורות בטיחות ברכב, מגדיר אותן ונותן פירוט טכני שלהן.
קיימות ארבע סוגי חגורות בטיחות: חגורת מותניים, חגורה אלכסונית, חגורת שלוש נקודות וחגורה נצמדת. על פי פרט זה חגורת מותניים היא חגורה החובקת את חלקו הקדמי של אגן הירכיים של החוגר, ואילו חגורה אלכסונית היא חגורה החובקת באלכסון את חזהו של החוגר מן הירך לכתף שמנגד.
האם ניתן ללמוד מפרט 23 לתוספת השניה לתק"ת על אופן חגירת חגורת הבטיחות, והאם אי חגירת חגורת בטיחות אלכסונית מעל הכתף, אלא מתחת לבית השחי מהווה עבירה פלילית? נראה לבית המשפט כי התשובה לכך שלילית.
לא כל הסעיפים בפק"ת ולא כל התקנות בתק"ת, הם כללי התנהגות שאי קיומם הינו עבירה פלילית.
למשל, סעיף 6 לפק"ת מורה שכל בעל רכב המבקש רשיון רכב חייב, עם הגשת הבקשה, לרשום את הרכב בלשכת רשות הרישוי. אם הגיש בקשה לרשיון רכב ללא רישום הרכב בלשכת הרישוי, עבר בכך עבירה פלילית? התשובה לכך שלילית. זו הוראה מנהלית גרידא, ואם יגיש בקשה לרשיון רכב מבלי שרשם אותו לפני כן בלשכת הרישוי, לא יקבל רשיון רכב. גם רוב התקנות בתק"ת המתייחסות לרישום רכב, הינן הוראות מנהלתיות גרידא המיועדות לרשות הרישוי וליבואני הרכב, ואינם כללי התנהגות שאי קיומם הינו עבירה פלילית.
פרט 23 לתוספת לתק"ת מתייחס לתקנה 364. תקנה 364 איננה כלל התנהגות שאי קיומו היא עבירה פלילית. תקנה זו היא הוראה לרשות הרישוי שלא לרשום רכב, אלא אם כן הותקנו בו חגורות בטיחות מהסוג המפורט בתקנה, ושהמפרט הטכני שלו מתואר בפרט 23 לתוספת. סעיף זה אינו מתייחס לאופן חגירת החגורה על ידי הנוסע, ולא ניתן ללמוד מתקנה 364 המדברת על רישום הרכב, על החובה כיצד יש לחגור את החגורה.
מכיוון שאין תקנה 364 כלל התנהגות שאי קיומו היא עבירה פלילית, הרי לא ניתן לצאת מתוך הנחה שהנאשם ידע כי יש לחגור את החגורה מעל הכתף אם הייתה אפשרות לחבר אותה לנקודת העיגון הנמצאת במשקוף הרכב בגובה הכתף, גם כאשר היא נחגרת מתחת לבית השחי. הרשעת הנאשם, בנסיבות אלה, על כך שחגר את חגורת הבטיחות מתחת לבית השחי פוגעת בעקרון החוקיות.
דבר נוסף. מדובר במשפט פלילי וכל ספק יש לפרשו לטובת הנאשם. הוראת חוק פלילית אינה יכולה להיות עמומה. אילו היה המחוקק דורש כי החגורה תחגר מעל הכתף היה יכול לציין במפורש בתקנה 83 ב' כי את החגורה יש לחגור מעל לכתף, כפי שעשה לגבי מושב בטיחות או מושב מגביה, שבו הפנה את הקורא במפורש לתקנה 83 א':
"83 ב' (א') לא ינהג אדם ולא יסע ברכב ... ... ... ...
או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה
כאמור בתקנה 83 א' לפי העניין".
בתקנה 83 א' מציין המחוקק במפורש כי מושב הבטיחות צריך לעמוד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג' בתוספת השניה, ולגבי מושב מגביה ציין כי גם הוא צריך לעמוד בתקן המפורט באותו פרט. לגבי חגורת הבטיחות ציין המחוקק כי לא ינהג אדם ברכב מן הסוגים האמורים בסעיף 364 א', אלא אם כן הוא והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות, אך לא הפנה את הנהג או הנוסע לסוג החגורה או לאופן חגירתה, ולא הפנה כלל את הקורא לקיומה של התוספת השניה לתקנות ולפרט 23 של אותה תוספת. פרט זה הוא מעניינם של רשות הרישוי ושל יבואני הרכב ולא של המשתמשים ברכב.
משרד עורכי דין שביב, פורת-רוטנשטרייך, עוסק במגוון רחב של תחומי המשפט.
משרדנו עוסק ומתמחה בתחומי המשפט האזרחי, מסחרי ומעניק שירותים משפטיים בתחום דיני תאגידים, דיני חוזים, עסקאות מקרקעין, ייעוץ משפטי תוך ייצוג וליווי משפטי לפעילות העסקית השוטפת של הלקוחות.
המשרד מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בתחומי ההתמחות של המשרד ללקוחות עסקיים ולחברות, לצד לקוחות פרטיים, עצמאיים וארגונים. השירות המשפטי כולל בין היתר ייעוץ והכוונה משפטיים וייצוג בפני כל הערכאות וטריבונלים משפטיים.
בתחום המסחרי הרוב המכריע של לקוחות המשרד הם לקוחות קבועים או חוזרים, לקוחות שהופנו על ידי לקוחות מרוצים, כאשר במקרים רבים ההתקשרות הינה לטווח ארוך.
משרדנו עוסק ומתמחה בתחומי המשפט האזרחי, מסחרי ומעניק שירותים משפטיים בתחום דיני תאגידים, דיני חוזים, עסקאות מקרקעין, ייעוץ משפטי תוך ייצוג וליווי משפטי לפעילות העסקית השוטפת של הלקוחות.
המשרד מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בתחומי ההתמחות של המשרד ללקוחות עסקיים ולחברות, לצד לקוחות פרטיים, עצמאיים וארגונים. השירות המשפטי כולל בין היתר ייעוץ והכוונה משפטיים וייצוג בפני כל הערכאות וטריבונלים משפטיים.
בתחום המסחרי הרוב המכריע של לקוחות המשרד הם לקוחות קבועים או חוזרים, לקוחות שהופנו על ידי לקוחות מרוצים, כאשר במקרים רבים ההתקשרות הינה לטווח ארוך.
